בימ"ש מחוזי ב"ש, ש' רחל ברקאי: החלטה במעצר עד תום ההליכים של אדם הנחשד בתקיפה ובאונס

1.                  מונחת בפני בקשת המדינה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירת אינוס לפי סעיף 345 (ב) (3) ו-345 (ב) (4) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין וכן עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.                  עובדות כתב האישום מייחסות למשיב כי ביום 6.9.07, בסמוך לשעה 03:40, בעת שעשתה המתלוננת, ילידת 1968, את דרכה מבית חברתה לביתה, ובעת שעברה בפארק שנמצא בסמוך לקופת חולים "מכבי", בעיר מגוריה רץ לעברה המשיב ותקף אותה כשהוא לופט את פיה עם כף ידו וצועק עליה כי תשמור על השקט. המתלוננת ניסתה להתנגד לאחיזתו של המשיב, בדחיפות ובצעקות, אולם, זה הצליח להפיל אותה על הקרקע על גבה, תוך כדי שהוא חונק אותה בשתי ידיו ומקטין את יכולת ההתנגדות שלה.

המתלוננת המשיכה להכות ולבעוט במשיב והצליחה להימלט מאחיזתו והחלה בריצה מהמקום בניסיון להימלט מן המשיב אולם, זה רץ אחריה, תפס אותה, חנק אותה הפיל אותה על הקרקע והפעם על בטנה. אז, הוריד את מכנסיה ותחתוניה  ובעל אותה מספר פעמים.

ניסיונות המתלוננת לחמוק מידיו לא צלחו ובמאבקה עימו שרטה את המשיב.

כן, במהלך המאבק עימו זעקה המתלוננת לעזרה ואז, החל המשיב לחנוק אותה בחוזקה בצווארה עד אשר איבדה את הכרתה. כאשר שבה ההכרה למתלוננת היא חשה שהינה ערומה, שכובה על גבה והמשיב שוכב עליה ובועל אותה פעם נוספת.

המתלוננת איבדה את הכרתה פעם נוספת והדבר הבא שראתה הנו ניידת משטרה כשלאחר מכן שוב איבדה את הכרתה עד שחזרה לעצמה באמבולנס, אשר פינה אותה מהמקום.

זעקותיה של המתלוננת העירו דיירים המתגוררים בסמוך אשר הזעיקו את המשטרה למקום.

כאשר הגיעה המשטרה למקום התלבש המשיב במהירות ונמלט מהמקום כשהוא מותיר את המתלוננת עירומה ומחוסרת הכרה.

במהלך כל האירועים הנ"ל איים המשיב על המתלוננת בכך שאמר לה שאם תצעק הוא יהרוג אותה.

3.                  חומר הראיות שבא בפני מבוסס בעיקרו על עדותה של המתלוננת, מסדר זיהוי -  בו זיהתה המתלוננת את המשיב כמי שאנס אותה, עדויות השכנים באשר למעשה האינוס וסימני זיהוי של התוקף, עדות המשיב וכן עדותם של חבריו, אשר בילו עימו בסמוך לפני האירוע. בנוסף קיימים ממצאי מעבדה שונים לרבות דו"ח איכון מכשיר הטלפון של המשיב בזמן האירוע, המלמד לכאורה על הימצאו  במקום האירוע בזמן האירוע.

4.                  ב"כ המשיב טען כי אין בנמצא תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו ואם כן אזי לא ברמה אשר יש בה כדי להצדיק את מעצרו עד לסיום ההליכים.

טען ב"כ המשיב כי המשיב כלל לא היה בזירת האירוע וכי קיימת טעות בזיהוי מצד המתלוננת. במילים אחרות, טען, כי אין לבסס את הקביעה בדבר קיומה של תשתית ראיתית על סמך הליך הזיהוי לנוכח האפשרות הממשית כי המתלוננת  היתה שיכורה או נתונה להשפעת סמים בזמן האירוע, עד כי אין לסמוך על זיכרונה ועדותה.

כן טען ב"כ המשיב למחדלי חקירה ולכרסום משמעותי בתשתית הראייתית המצדיק את שחרורו לאלתר.

בחינת התשתית הראייתית. -

5.                  המתלוננת באמרותיה חזרה וסיפרה אודות מעשי האינוס הקשים אותם חוותה באותו לילה, כשהיא חוזרת פעם אחר פעם ומציינת כי התוקף ארב לה ונקט כלפיה באלימות קשה כדי לקדם את מעשיו. באמרותיה הראשונות ציינה המתלוננת כי לא תוכל לזהות את האונס אולם, בהמשך דבריה ציינה כי תוכל לזהות אותו אם תראה אותו. ואכן, בשלב מאוחר הצליחה המשטרה להרכיב קלסתרון של החשוד, על פי תיאורים שמסרה המתלוננת  ובעקבות הרכבת הקלסתרון נעצר המשיב על ידי שוטרי סיור אשר הבחינו בו מסתובב בנסיבות מחשידות ברחובות העיר, בשעה 5:00 לפנות בוקר, כשהוא עוקב אחר שתי בחורות צעירות שהלכו ברחוב.

לאחר מכן התקיים מסדר זיהוי חי, בו זוהה המשיב על ידי המתלוננת כמי שאנס אותה.

יש לציין כי ב"כ המשיב היה נוכח במסדר הזיהוי ואף נטל חלק בבחירת הניצבים.

אשר למעשי האינוס עצמם קיימת כאמור עדות מפורטת של המתלוננת המתארת מעשי אינוס אלימים שנעשו בה על ידי התוקף.

כמו כן קיימות עדויות של שכנים אשר מציינים באמרותיהם כי התעוררו משנתם לשמע זעקות ששמעו והבחינו באדם הרוכן על אישה ומבצע בה מעשי אינוס, כשהיא זועקת לעזרה. אשר לאלימות אשר הופגנה כלפיה קיים תיעוד רפואי מתאים וכן צילומים המתעדים את החבלות בגופה של המתלוננת.